ברוב המקרים של קפיצות כלבים על אנשים, מדובר בהבעת שמחה טהורה. בעולם הכלבים, כשכלב פוגש חברים אהובים, הוא קופץ ומשתובב ומלקק אותם בשמחה. למרות שההתנהגות הזו מעצבנת ומסוכנת, ביסודה היא נורמלית כי כלבים לא יושבים זה מול זה ולוחצים ידיים בקור רוח כמו בני אדם. 

קפיצה על אנשים היא אחת ההתנהגויות שבהן כלב מתגמל את עצמו, לכן ההתנהגות הזו לא תיעלם מעצמה יום בהיר אחד ללא התערבות והכוונה נכונה מצד הבעלים. 

כדי לסיים את תקופת הקפיצות אצל כלב, חשוב להקפיד שאף אחד לא יראה שמחה וקבלה כשהכלב שלנו קופץ עליו. גם לא אנחנו. אין יוצאים מהכלל, גם לא החברים הכי טובים שלנו. כלב מבין כללים וחריגה מתבניות קבועות מבלבלות אותו. 

שנית, אפשר ללמד כלב לשבת כשהוא נפגש עם אנשים או כשהוא רוצה לקבל פינוק מאיתנו. 

לצורך הלימוד חשוב להקפיד לעבוד עם רצועה אחרת לא תמיד תהיה לנו הצלחה והתבנית החדשה פשוט תבלבל את הכלב בגלל חוסר עקביות. 

אפשר ורצוי להתחיל את הלימוד עם צ'ופרים לכלבים צעירים שעוד לא מבינים את משמעות המילה לא. 

ההכוונה ללימוד התנהגות רצויה חייבת להתבצע במיקום הפרס על התנהגות טובה כפרס השווה ביותר, והתגמול השלילי חייב להיות מילולי ומובן.

אסור בשום אופן!!!!

לבעוט בכלב, לתת ברכיות בבטן, לצבוט או לתת מכה חדה עם היד או לצעוק!! אלה שיטות מיושנות, אלימות, אכזריות ולא סבירות!

שיטות אלימות כאלה יהרסו את הקשר עם הכלב וילמדו אותו פשוט להיות פחדן. יתכן שמהר מאוד הכלב יפסיק לקפוץ, אבל לא שווה להרוס את הקשר עם הכלב ובהחלט אסור לסכן את בריאותו. כלב עם אופי מעט קשה יותר, או מעט יותר דומיננטי, פשוט עלול להמשיך לקפוץ ולפתח עמידות לשיטות אלימות. התסכול שלו מיחס כזה יגרום לו להסלים את התנהגותו להתנהגות גרועה הרבה יותר. 

ברגע שהכלב מראה סימני איפוק ומצליח לא לקפוץ, מתגמלים אותו על זה.

כלל ברזל, יותר חשוב מכל אילוף וטכניקה נלמדת: פעילות גופנית וספורט חשובים לכל כלב, במיוחד לכלב נמרץ ופעלתן. כלב רגוע ועייף לא קופץ על אורחים. כלב שנהנה מפעילות וצרכיו מסופקים, לא יהיה קשה ללימוד כמו כלב שמשתגע מתסכול ושעמום כל היום בבית.