לאחרונה נתקלתי בסרטונים רבים שמתרוצצים ברשת, בהם מופיעים מאלפי כלבים ובעלי כלבים המנסים להסביר ולהאיר את עיני הגולשים לגבי דומיננטיות ואגרסיה מולדת או נרכשת בכלבים. חשוב לציין כי חלק מהסרטונים, ראיתי התמודדות לא נכונה עם הכלבים, קריאה לא נכונה של המצב, תיקונים מדרבנים במקום תיקונים מכחידים, מספר רב של תיקונים "מנג'סים" (לא אפקטיביים כלל, במקרה הטוב), אלימות כלפי הכלבים ופחד של הכלבים מפני הנוהג – בקצרה, חומרים פסולים מכל וכל, אשר לצערי יוצרים גישה כלבנית לא נכונה ומייצרים עוד בעיות אצל הצופים בהם שינסו ליישם את השיטות שראו.
מאמר זה נועד לסקור בקצרה את נושא הדומיננטיות ולהאיר כמה פינות חשוכות בנושא שלא מטופל כהלכה בדרך כלל.

לצערי, ההתמודדות עם כלבים דומיננטיים במסגרת חינוך וטיפול התנהגותי, בדרך כלל מתבצעת בשתי דרכים עיקריות – האחת מהן היא גישה רכה מדי, הכוללת שימוש בהאלטי ודומיו, והשניה מבוססת על כוח וכפייה. בעלי כלבים רואים את סיזר מילאן מגלגל את הכלבים על הצד, מה שנקרא "גלגול אלפא", משיג תוצאה של רגיעה, וחושבים שזהו, בזה נפתרה הבעיה וגלגול אחד פתר בעיה של שנים, עם גרורות ובעיות משנה נלוות.

תחילתו של טיפול בדומיננטיות של הכלב, היא שליטה על הסביבה בה חי הכלב, והפעילויות שממלאות את זמנו. בעלי כלבים טועים לחשוב שהכלב שלהם הוא בן משפחה אנושי עם ארבע רגליים וזנב, וטעות זו עולה לכלב באיכות חייו ולעיתים גם בחייו, במקרים קשים שבהם הכלבים מורדמים בגלל טעויות של בני אדם.

כל נשיכה מכלב דומיננטי מתרחשת בגלל טעות אנוש. בין אם זו טעות לתת לכלב לטפס במעלה סולם המעמדות בבית, או טעות של האדם המטפל בכלב וננשך בזמן עימות שטופל לא נכון.

התבוננות ומחקר של החיים בלהקות כלבים מלמדת כי מלחמת המעמדות מתבצעת באמצעים עקיפים, מעודנים לרוב. כלבי הלהקה משתמשים בשפת גוף וגישה מעמדית בהתאם למיקומם בלהקה על מנת לשמר את מעמדם.

ככל שהסימנים מעודנים בקרב כלבי להקה, כך גם תחילתה של דומיננטיות בכלבי בית מתבטאת בסימנים שקשה להבחין בהם בעין בלתי מיומנת. בפשטות, ניתן לומר כי כלב שנמצא במעמד נמוך וברור לו כי הוא אינו מאתגר את מנהיג הלהקה שלו, לא יגרגר אם יתקרבו אליו בזמן שהוא אוכל. לרוב, בעיית דומיננטיות עם ביטויים אלימים מתחילה בגילאי שמונה חודשים ומעלה. קיימים גם כלבים שמתחילים להראות סימנים ברורים ביותר בגילאים צעירים יותר. לרוב, מתחילים להבחין בבעיה בבירור בגיל שנה וחצי בערך.

ככלב שהכלב מתבגר, מתחילה השאיפה לשפר את מעמדו בלהקה להתגבר. כגורים, רוב הכלבים נכנסים בטבעיות למעמדות הנמוכים בלהקה. ההתנהגויות שכדאי לשים לב אליהן: גרגור רכושני, חשיפת שיניים, נשיכות אזהרה ונשיכות חמורות יותר.

אין לבלבל גורים בעלי יצר ציד טוב עם גורים דומיננטיים. גור בעל יצר ציד מפותח פשוט צריך לנתב לצעצוע מתאים במקום להתרגז עליו כשהוא נושך ידיים או מכנסיים. בהרבה מקרים, גורים בעלי יצר ציד טוב, מפורשים לא נכון על ידי הבעלים שחושד בקיומה של דומיננטיות שלא קיימת כלל בכלב.

אילוף למשמעת הוא שלב חשוב בחייו של כל כלב, וכלב דומיננטי בפרט. לעיתים, כלב דומיננטי מפתח תסמינים חריפים יותר כשהאילוף נעשה ברכות יתרה, וחסר את שלב התיקונים.

אילוף מוצלח, במיוחד עבור כלבים שכבר פיתחו או עלולים לפתח בעיות התנהגות הקשורות באגרסיה ודומיננטיות, הוא אילוף המורכב משלושה שלבים" שלב הלימוד, שלב התיקונים, ושלב הגירויים. במאמר סקירת שיטות אילוף אפשר לקרוא עוד מידע בנושא.

כלב שחסר תרגול בכל אחד משלושת השלבים לא יהיה קשוב באופן תמידי ואבסולוטי. ברוב המקרים, גירויים יסיחו את דעתו מהפקודות, ובאופן זה עלולים להתרחש מגוון מקרים לא נעימים. כלבים שלא נשמעים לפקודה, חיים במציאות בה הם שווים או מעל למנהיג. העבודה בשיטת שלושת השלבים יכולה לשפר את סיכויי הכלב לא לפתח בעיות התנהגות ובעיית מעמדות בלהקה. השליטה שמקנה האילוף למשמעת יכולה לעזור מאוד בשליטה על כל היבטי החיים של הכלב כתרופת מנע או כטיפול לבעיית התנהגות שכבר התפתחה.

כלבים בעלי אופי מועד לפיתוח דומיננטיות יתר, זקוקים לשליטה נוספת מעבר לאילוף למשמעת. כפי שכבר ציינתי, הכלבים האלה מאתגרים ובוחנים את הבעלים בנקודות שאני מכנה "נקודות שבירה יום יומיות", ולכן הבעלים חייב להיות סבלני ועקבי מאוד. נקודות השבירה שהכלב יכול לנצל לטובתו נראות טריוויאליות מאוד, חשוב לשים לב ולהיזהר שלא לטעות עם כלב דומיננטי,אף לא פעם אחת. טעויות ושבירת הרגלים יכולים להחזיר את הכלב אחורה מהלך של כמה חודשי עבודה מאומצת. לכן אסור לוותר לכלב דומיננטי ולתת לו לחרוג מההרגלים שנקבעו. מספר נקודות שבירה לדוגמה: לישון עם הכלב במיטה "מדי פעם" – כלב לא מבין מה זה מדי פעם, מבחינתו מה שטוב היום יהיה מצוין מחר. כלב שבאופן קבוע דוחף את היד של הבעלים עם הראש כדי לקבל ליטוף ויחס. כלב שלא מאשר לאחד מבני הזוג להיכנס לחדר מסויים, או להתיישב על הספה ליד בן הזוג השני. כלב שלא מרשה לבעלים לגעת בקערת האוכל או בצעצוע. אגרסיה קשה לכלבים אחרים. כלב שלא יורד לארצה בפקודה כמובן אחרי שלמד את הפקודה. הפגנות אגרסיה רק כלפי חלק מבני הבית, לרוב ילדים ואנשים שנתפסים כחלשים מהכלב.

רוב נקודות השבירה שציינתי מתרחשות בבית, ולכן הטיפול חייב להתחיל שם. כלב דומיננטי צריך הגדרת מקום קבוע שלא נמצא בתחומי חדר השינה של הבעלים (כל בני הבית). ישנה אפשרות להשתמש בכלוב טיסה לצורך לינת לילה ותחימה למשך פרקי זמן הארוחה של בני הבית, או מנוחה בשעות לאחר שהכלב הוציא מספיק אנרגיות, עבד ותירגל משמעת.

חוקי המשחק לכלב דומיננטי: לקיחת השליטה על הצעצועים של הכלב חשובה גם היא. כלב דומיננטי מפגין רכושנות יתר ועלול להתלקח ולגלות אגרסיה במקרה שיילקח ממנו צעצוע. כלב בוגר וחזק שנושך במצב זה חשוב מאוד ללמד את העזיבה של הצעצוע על ידי שימוש ברצועה ותיקון קולי ופיזי. לאחר שהכלב עזב, צריך להוליך ולהרחיק את הכלב מהצעצוע לפני שמרימים אותו. כל אספקט הרכוש של הכלב צריך להשתנות. במקרים של כלבים דומיננטיים קיצוניים במיוחד, בדרך כלל צריך להחליף לצעצוע חדש, שלא מקושר למאבקים עם הבעלים. אם אין שום אפשרות לתקן את הכלב ולקחת את הצעצוע, אפשר לחכות עד שהכלב יעזוב אותו, ולזרוק מיידית. זה צעצוע שהכלב לא יראה יותר לעולם.

חוקי המזון לכלב דומיננטי: כלב דומיננטי לעולם לא אוכל ליד השולחן ומקבל נשנושים טעימים מעבר לארוחות שלו או צ'ופרים מחושבים בקפידה, שהורווחו ביושר בזמן עבודה. ההתעסקות האובססיבית של בעלי כלבים בקערת האוכל שלהם, והבדיקה הטיפשית אם הכלב תוקף ברכושנות על המזון שלו, מיותרת לחלוטין ולרוב יוצרת הופעת תסמין חדש. כדי למנוע רכושנות על האוכל, עדיף פשוט להרגיל את הגור לליטופים עדינים ורגועים בזמן האכילה, ולפעמים להוסיף קצת אוכל לקערה כדי שהגור יקשר את הימצאות הבעלים ליד האוכל למאורעות חיוביים בלבד. הרעיון הוא בניית קשר חיובי ואמון, ולא פחד.

חוקי הליטוף והפינוק של כלב דומיננטי: יצירת אמון, קשר ואהבה עם כלב דומיננטי, בסדר זה ולא אחר, הינם הנושא הקריטי ביותר בטיפול. עם זאת, אסור לתת לכלב להכתיב מתי מתחשק לו לקבל ליטופים. המגע יבוא ביוזמת הבעלים לאחר שהכלב ביצע פקודה סטטית, בעדיפות ארצה, למשך זמן, ללא חריגות ובהצלחה מלאה. לא להתרפס ולא לאבד עקביות: אלה האויבים של רוב בעלי הכלבים בפתרון בעיית מעמדות. התמדה מביאה להצלחה גורפת.

חוקי הליכה עם כלב דומיננטי: מעבר ללימוד פקודת רגלי, חשוב ללמד את הכלב לצאת אחרון ולהיכנס אחרון לכל  מקום.

גילויי אגרסיה אסורים בהחלט. כדאי ורצוי לתחום את הכלב הדומיננטי בחדר נפרד עד שבעית האגרסיה תטופל, על מנת לאבטח את החברים המגיעים לבקר. הכלב יתרגל אליהם בהדרגה תוך כדי אילוף משמעת שיקנה לבעלים שליטה מספקת כדי לוודא שההתנהגות תהיה נאותה בזמן ביקורים בבית.

במקרים של כלבים דומיננטיים, הנוסחה תמיד משתנה מכלב לכלב, לפי אופי הכלב והבעלים, ולפי חומרת המצב. אבל עוגן אחד קבוע תמיד מלווה את הטיפול: העברת השליטה מהכלב לבעלים, וכשאני אומרת שליטה אני מתכוונת לשליטה על כל עולמו של הכלב. כשמחזיקים כלב דומיננטי, אין חופשים מזדמנים וימים שאפשר לקחת הפסקה מהנוסחאות הקבועות .השאלה היחידה שצריך לענות עליה לאחר חשיבה מעמיקה, היא האם לבעלי הכלב יש את הזמן, הכוח, המסירות והמזג הנכונים לטיפול בבעיה של הכלב. אם התשובה היא לא, הפתרון היחיד הוא מסירת הכלב למי שיכול ומעוניין לעבוד איתו ולפתור את הבעיה. במקרים שהתשובה היא כן, לא אולי ולא לפעמים, בדרך כלל הטיפול מצליח, שוב תלוי במשתנה של אופי הכלב, אופי הבעלים, אינטנסיביות העבודה עם הכלב, וכמובן חומרת הבעיה.

לסיכום, ישנן כמה נקודות חשובות בטיפול בבעיית דומיננטיות בכלבים, ובחיים לצד כלב כזה. חשוב מאוד להיות עקבי ולהקפיד על יצירת הרגלים קבועים. חשוב לבחור רק מלמחות שאפשר לנצח בהן באופן ודאי. מעל לכל, חשוב להשתמש במוח ולא בכוח. במקרים בהם הבעלים נלחם עם הכלב, אפילו אם ניצח, הוא בדרך כלל מפסיד חלק חשוב מהאמון של הכלב והקשר איתו, לכן חשוב לווסת את הכוח ולא לכעוס על הכלב אלא לתקן ולטפל בבעיה ממקום של הבנה וחידוש הדפוסים המוכרים לכלב, תמיד ממקום של דאגה לרווחת הכלב ובני הבית.