שיטות ליצירת מוטיבציה:
פרס אוכל – צ'ופרים     
פרס צעצוע – כדור, חבל, פאפירול 
פרס שיבוח – מילה טובה וליטוף
תיקונים

ארבעת השיטות האלה יעילות וצריך לשלב אותן לכל כלב לפי האופי, רמת הנוהג, רמת האילוף של הכלב ורמת הגירויים.  ישנם כלבים בעלי אופיים מגוונים, שלא יתייחסו כלל לאחרת מהשיטות. הנוסחה המנצחת נבחרת לפי:

אופי הכלב
רמת הדרייב של הכלב
רמת הקשר עם הכלב
רמת הגירויים
רמת הנסיון של הנוהג
שלב האילוף של הכלב

פרס אוכל:
לא כל הכלבים אוהבים אוכל באותה מידה. לא תמיד קל לדעת איך ומתי להציג את האוכל לכלב כדי למקסם את היעלות ליצירת מוטיבציה ודרייב, ומאוד קל לפספס ולהפוך את האוכל לשוחד. שימוש לא נכון באוכל בזמן עבודה יכול לגרום לכלב לצפצף על האוכל, להפסיק לקחת ממנו, ובמקרים חמורים, הכלב לומד כלום חוץ מזה שאנחנו פראיירים וקל נורא לתסכל אותנו.

קודם כל חשוב שהכלב יהיה רעב. מאלפי הדור הישן לא ממליצים כלל על שימוש באוכל מתוך הנחה שדווקא ברגע הלא נכון, לא יהיה לנו אוכל להציע לכלב וכל העבודה שנעשתה תיהרס.

כעובדה, כמעט לכל הכלבים יש יצר אכילה חזק, וזו טעות לא לנתב את היצר הזה לעבודה.

השיטה המועדפת עלי מבוססת על שלב לימוד, שלב גירויים, שלב תיקונים וכמובן תחזוקה שוטפת של האילוף בתום התהליך הראשוני. בפרס אוכל ניתן להשתמש בכל השלבים, במינון שונה, הצגה שונה ומניפולציה שונה.

ככל שהכלב מתקדם בשלבי האילוף, השימוש באוכל משתנה. בשלב הלימוד מתגמלים אחד לאחד, ולאחר מכן מציגים פרס אקראי וגורמים לתסכול אצל הכלב. תסכול שנבנה נכון בונה דרייב.

פרס צעצוע:
כלבים בעלי יצר ציד טוב יאהבו את השיטה הזו. יצד ציד, ברמתו הבסיסית ביותר, פירושו יצר טוב לרדיפה אחרי צעצועים. יצר זה הינו תורשתי ומולד. ניתן להבחין בו כבר בגיל גורות, בגילאי 7 שבועות לערך. מומלץ להתחיל לבנות ולפתח אותו כבר מגיל זה. בכלב שלא יעבדו איתו על יצר ציד, יחלש היצר ולעיתים אף יעלם לחלוטין.

כלבי עבודה מועדפים על פי רמת היצרים, בראש ובראשונה יצר ציד. יצר הציד הוא היצר הראשוני וממנו נגזרים כל היצרים שאפשר לנתב בעבודה.

לכלבים בעלי יצר ציד קיצוני חשוב לעבור את שלב האוכל כמו שצריך תחילה כיוון שקשה להם להתרכז ליד צעצוע בהתחלה. חשוב לשלב את הצעצוע לאט ובהדרגה ולעולם לא לתקן על יצר חזק.

.לרוב הכלבים אין יצרים ברמות האלה, וצריך להרים להם יצר על מנת להשתמש בפרס צעצוע בשלב מאוחר יותר.

כללי היסוד החשובים הם:
הצעצוע לעולם מגיע מהבעלים, ולא מכל אחד ברחוב, או על הרצפה.
חשוב מאוד לפתח יצר הבאה לרוב הכלבים.
פקודת "עזוב" יעילה מאוד, וטוב לבסס אותה רק אחרי שעבדנו על פקודת "תפוס".

פרס שיבוח:
הרוב המכריע של הכלבים לא עובדים במטרה ישירה להשיג שיבוחים מהנוהג. לכן כדאי להוסיף אותם כתוספת למנה העיקרית של האוכל והצעצוע. כדי להשיג תוצאות יעילות בשיטה זו חייבים לפתח קשר חזק ואמון עם הכלב.

 ישנם כלבים נהיגים מאוד בעלי יצר חזק לצעצוע. כלבים אלה ישחקו עם כל אחד, וכל מטרתם להשיג את הכדור. כלבים אלה לא מחשיבים שיבוח כפרס ולא מפתחים קשר עמוק עם נוהג יחיד.

כלבים בעלי יצר להקה חזק משחקים בהתלהבות רבה עם הנוהג. כלבים אלה יעבדו פחות טוב עם מאלף אחר. חשוב להשקיע את הזמן בכל כלב ולבנות איתו קשר של אמון. בכלבים מהטיפוס הלהקתי יותר,  חשוב להקפיד לאלף בשיתוף עם הבעלים.

תיקונים:
אילוף בהימנעות כשיטה ראשונית שנוא עלי ביותר מסיבות רבות. כלבים נטולי יצרים מחייבים את הנוהג והמאלף לפתח יצירתיות על מנת להימנע ככל האפשר מעבודה בכפייה ללא שלב לימוד ומשחק.

אילוף בכפייה הוא שיטה קשה, מיושנת ונוראית. נוהג שעובד בשיטה זו עם הכלב זורק את הקשר שלו עם הכלב לפח בלי לחשוב פעמיים.

למזלנו, כלבים נטולי יצרים (ציד, מזון, להקה) – אינם רבים כפי שניתן לחשוב.

התמודדות עם כלב נטול יצרים:
מאלפים רבים מאלפים גם כלב נגיש ובעל יצרים בריאים בשיטת הכפייה. מאלפים אלה שמים על הכלב חנק או דוקרן כשלב ראשון, ומכסחים לו את הצורה רחוק מהבעלים. לכלב אסור לטעות והוא מקבל את הרושם שחייו נמצאים בסכנה אם יטעה, שכן אין לו שום קשר עם המאלף, ואין לו שום הבנה לגבי גבולות "נכון לא נכון" עם אותו מאלף ספציפי.

כשהכלב מפסיק לטעות (למשוך ברצועה, לצאת מפקודה), המאלף\ נוהג משחק איתו בכדור. במקרים אלה אין בכדור מוטיבציה בעיני, אלא פרס תנחומים לאחר אובדן הכבוד העצמי של הכלב. כל התהליך פסול ופגום. הכדור נראה יותר כהתנצלות כלפי הכלב שנאלץ לסבול מהאילוף. דהיינו, כוסות רוח למת.

תיקונים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה עם כלבים. בשיטה שלי יש ארבעה שלבים: לימוד, מוטיבציה ודרייב, גירויים, ותיקונים.

אילוף חיובי:
מאלפים שעובדים בשיטה חיובית לגמרי, ללא תיקונים כלל, כנראה עובדים רק עם סוג אחד של כלבים, שהשיטה הזו תעבוד עליהם. כל כלב שסיים את שלב הלימוד כהלכה, הבין את הפקודה ולא יבצע אותה יעשה זאת מאחת הסיבות הבאות:
סירוב פקודה בגלל חוסר מוטיבציה.
סירוב פקודה כאתגור המנהיגות.

חומרת הסטייה תשפיע על חומרת התיקון שניתן לכלב. חובה לתת לכלב לטעות כדי ללמוד. כלב בעל מוטיבציה חזקה ובטחון מהבעלים, ימשיך לנסות רק כדי להגיע בסופו של דבר לתשובה הנכונה.

בשלב הלימוד חובה להשתמש במזון, אבל כשהכלב כבר למד, אסור להמשיך להנחות באמצעות אוכל בלבד. כלבים כאלה הופכים חסרי יוזמה ותושייה. הם לא טועים ומצד שני גם לא יתקדמו לעולם.

לכלב כלב יש ניסיון כלשהו שהוא מנסה עלינו במהלך העבודה. כלב שעובר בין תנוחות במהירות, פשוט מנסה לאותת כי הוא מאוד רוצה להצליח ופשוט לא מבין מה ביקשו ממנו לעשות.

אישיות הכלב מעוצבת על ידי גנטיקה וחשיפה עד נקודה מסויימת, והכלבים נחלקים לפי המאפיינים הבאים: עצבים חזקים, עצבים חלשים, אופי רך, אופי קשה.

עצבים חלשים – חסרי עמידות מול גירויים לא מוכרים, נשיכה מתוך פחד היא בהחלט אופציה עם כלב כזה.  כלבים אלה הם נוירוטים ומגיעים לfight or flight בקלות רבה מאוד. רוב הכלבים האלה נולדים כך, אך חלקם פשוט סבלו מגידול לקוי. לא כל הכלבים בעלי עצבים חלשים הינם קשים לאילוף, לחלקם יש מוטיבציה חזקה ויצרים בריאים, וחובה לאלף אותם מתוך הבנה ובסביבה המוכרת להם. צריך ליצור להם תבניות מוכרות שיקלו עליהם להתמודד עם מצבים חדשים.

עצבים חזקים – כלבים אלה הינם ההיפך המוחלט של מה שתיארתי בסעיף הקודם. קשה להפריע לכלב כזה, הוא מלא ביטחון עצמי ואמון בבני אדם ובעולם. לכלב כזה צריך להציב אתגרים תמיד, אחרת הוא ישתעמם בקלות רבה. כלבים אלה מזהים תבניות ומשתעממים מהן. צריך להגביר את רמת הגירוי והחשיבה של הכלב ולתגמל על הצלחה.

כלב קשה- כלב קשה מתאושש מהר מתיקונים.

כלב רך – מתמוטט נפשית גם מתיקון ברמה נמוכה, הכלב נופל לארצה ובוכה. מאבד דרייב מהר.

כלבים שיש להם קשר טוב עם הבעלים, קל להכניס למוטיבציה. כלבים בעלי יצר להקה חזק, יקבלו מרות רק מהבעלים, ואם הבעלים נייטרלי ורגוע, הכלב מרגיש נוח לידו. לכלבים דומיננטיים אין יצר להקה חזק, והם עובדים על מנת לשרת את עצמם. כמעט ואין כלבים דומיננטיים אמיתיים – שנולדים כך. רובם נוצרים בידי בעלים חלש.

כלב דומיננטי זקוק לבניית מעמדות מחדש, או במקרים קשים ביותר – לבעלים חדש.

גירויים:
בתהליך מוטיבציה, צריך להגביר את הגירויים בהדרגה בלבד. ישנם כלבים רבים, שישחקו היטב בבית, ובחוץ לא. טעות נפוצה היא להגביר את הגירויים מהר מדי.

התאמת הפרס לכלב:
כל כלב יאהב אוכל מסויים יותר מאחר, ויעדיף צעצוע מסוים על פני אחר. ישנם כלבים שאוהבים כדור, וישנם כאלה שאוהבים משחקי משיכות.

בעיני, הצלחת האילוף תלויה רק במידת במוטיבציה של הכלב והבעלים.